תפריט
אילן זהר – טיפול בעזרת כלבים
אילן זהר – טיפול בעזרת כלבים
גור חדש עומד להצטרף למשפחה? הנה הדברים שכדאי להכין ולדעת על הימים הראשונים בבית, שינה, אוכל, צרכים, נשיכות, ילדים, חשיפה לעולם, משחק ובניית תקשורת טובה כבר מההתחלה.
הגעת גור חדש הביתה היא רגע מרגש ומשמח, וגם שינוי משמעותי עבור הגור ועבור בני הבית.
מבחינת הגור, כמעט הכול חדש: האנשים, הריחות, הקולות, הסביבה והשגרה. הוא נפרד מהאמא ומהאחים שלו ומגיע לעולם שהוא עדיין לא מכיר.
בימים הראשונים המטרה היא קודם כול לעזור לו להרגיש בטוח, להכיר את הבית ואת בני המשפחה ובהדרגה להתחיל לבנות איתו תקשורת טובה והרגלים שילוו אתכם בהמשך.
כדאי להכין מראש:
מוצרי לעיסה שונים
לעיסה היא צורך טבעי ומשמעותי אצל גורים, ולכן חשוב שיהיו בבית דברים שמתאימים לגור ושכדאי לו ללעוס.
חבל משיכה ומשחקים שמתאימים למשחקי משיכות
זה אחד הדברים החשובים שכדאי להכין מראש. גורים רגילים לשחק עם האחים שלהם באמצעות הפה והנשיכות. אנחנו רוצים ללמד את הגור כבר מההתחלה שעם בני האדם אפשר לשחק במשיכות. כך אנחנו נותנים לו דרך טובה ומהנה להביא לידי ביטוי את הרצון הטבעי שלו לשחק באמצעות הפה.
מיטה
רצוי לבחור מיטה שאינה קטנה מדי. גורים גדלים מהר מאוד בחודשים הראשונים.
כלים לאוכל ולמים
מזון גורים
מזון שמתאים לגיל, לגודל ולצרכים של הגור.
חטיפים קטנים שמתאימים לגורים
כדור קטן
רצוי כדור מצפצף שמתאים לגודל הגור.
קונג קטן
צעצוע שאפשר למלא במזון רטוב ומתאים גם לתעסוקה וגם לאתגר מנטלי.
רצועה פשוטה באורך של כמטר וחצי
אני ממליץ על רצועה רגילה ולהימנע מרצועה נמתחת.
רתמה
אפשר בדרך כלל לחכות עם רכישת הרתמה עד לאחר החיסון השני. בתקופה הזו הגור גדל במהירות ובכל מקרה עדיין לא יוצא לטיולים רגילים בחוץ.
ההמלצה שלי, כאשר התנאים בבית מאפשרים זאת, היא לאפשר לגור להסתובב בחופשיות בבית.
יש מצבים שבהם תיחום יכול לעזור ולשמור על הגור ועל הסביבה:
במקרים האלה הגדר יכולה לשמש עבור הגור כמרחב בטוח ונעים, אבל חשוב לעשות הרגלה כמו שצריך ושהשטח המגודר יהיה מקום שכיף לגור לבוא אליו ולהישאר בו.
גורים חוקרים את העולם גם באמצעות הפה, ולכן כדאי להסתכל על הבית לרגע מנקודת המבט של גור קטן וסקרן.
הרימו או הרחיקו חוטי חשמל, תרופות, חומרי ניקוי, חפצים קטנים שהוא יכול לבלוע, צמחים או מזונות שעלולים להיות מסוכנים לכלבים וחפצים שחשוב לכם לשמור עליהם.
ככל שנכין את הסביבה טוב יותר, נוכל להתמקד בללמד את הגור מה כן כדאי לעשות ולתת לו יותר הזדמנויות להצליח.
אפשרו לגור להכיר את הבית בקצב שלו.
תנו לו להריח, לחקור, להסתובב ולהתקרב אליכם כשהוא רוצה. את ההיכרות עם אנשים, מקומות וחוויות חדשות אפשר לעשות בהדרגה במהלך הימים והשבועות הבאים.
ההתרגשות של בני המשפחה טבעית, ומבחינת הגור זהו יום עמוס מאוד. לכן חשוב לאפשר לו גם הרבה מנוחה ושינה.
בימים הראשונים כדאי במיוחד להתבונן בו. להתחיל לזהות מה מרגיע אותו, במה הוא אוהב לשחק, מתי הוא עייף, מתי הוא זקוק למרחב ואיך הוא מתקשר איתנו.
כבר כאן מתחיל אחד הדברים החשובים ביותר בחיים המשותפים: אנחנו לומדים להכיר את הגור והוא מתחיל ללמוד להכיר אותנו.
הלילה הראשון יכול להיות מאתגר. הגור רגיל לישון לצד אמא שלו והאחים שלו ופתאום הוא נמצא במקום חדש, עם ריחות וקולות שאינו מכיר.
לכן טבעי שהוא יחפש קרבה, יבכה או יתקשה להירדם.
אני ממליץ שבימים הראשונים מקום השינה שלו יהיה קרוב אליכם. הקרבה שלכם יכולה לתת לו ביטחון ולעזור לו להסתגל לבית החדש. בהמשך, אם תרצו שמקום השינה הקבוע שלו יהיה במקום אחר, אפשר להרגיל אותו לכך בהדרגה.
אם הוא מתעורר או בוכה בלילה, נסו להבין מה הוא צריך. לפעמים הוא צריך לעשות צרכים ולפעמים הוא פשוט מחפש ביטחון וקרבה.
המטרה בלילות הראשונים היא לעזור לו להבין שהוא הגיע למקום בטוח ושיש מי שקשוב אליו.
בתקופת הגורות חשוב להתאים את סוג המזון, הכמות ותדירות הארוחות לגיל, לגודל ולצרכים של הגור.
יש גורים שמתאים להם לאכול במספר ארוחות מסודרות לאורך היום: 4 ארוחות ביום עד גיל 4 חודשים, 3 פעמים ביום מגיל 4 חודשים עד גיל שנה ומגיל שנה פעמיים ביום. יש גם מקרים שבהם ניתן לאפשר מזון זמין לאורך כל היום.
כדאי להתחשב בהנחיות היצרן ובהמלצת הווטרינר ולהתאים את ההתנהלות גם לגור עצמו ולהרגלי האכילה שלו.
מים טריים צריכים להיות זמינים לגור באופן חופשי כל הזמן.
חשוב להתחיל מנקודת מוצא פשוטה: גור צעיר עדיין לא יודע איפה לעשות את הצרכים שלו.
לכן בתקופה הראשונה הוא יעשה צרכים בבית. זה טבעי וזה חלק מהשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא. מבחינתו זו אינה טעות או "פספוס", כי עדיין לא לימדנו אותו אפשרות אחרת.
חשוב מאוד לא לכעוס על גור שעושה צרכים בבית ולא להעניש אותו.
הבעת כעס עלולה ללמד אותו שעשיית צרכים בנוכחות בני הבית היא דבר שכדאי להימנע ממנו.
אני פוגש לא מעט כלבים שלמדו בדיוק את זה: בטיול הם מתאפקים ליד הבעלים, וכשהם חוזרים הביתה הם מחפשים מקום שבו אף אחד לא רואה אותם ועושים שם את הצרכים. במצב כזה תהליך ההרגלה לעשיית צרכים בחוץ הופך למורכב יותר.
במקום זאת, אנחנו רוצים שהגור ירגיש בטוח לעשות צרכים לידנו וללמד אותו בהדרגה איפה כן כדאי לעשות. אנחנו עושים זאת באמצעות הזדמנויות חוזרות לעשות במקום המתאים, עקביות וחיזוק ההתנהגות שאנחנו רוצים לעודד.
הדרך שבה אנחנו מגיבים ברגעים האלה היא גם חלק מהתקשורת שאנחנו בונים עם הגור. ככל שהוא לומד שאנחנו מקור לביטחון, להכוונה ולמידע ברור, כך קל יותר לבנות איתו אמון ושיתוף פעולה גם בתחומים אחרים.
לפני השלמת החיסונים אפשר להוציא את הגור לחצר שאנחנו יודעים בוודאות שלא שהו בה כלבים לא מחוסנים.
גם בחצר בטוחה חשוב שהגור יהיה בהשגחה. גור צעיר פגיע מאוד, ולכן שימו לב לחתולי רחוב, לחפצים חדים או דוקרים, לפתחים, מדרגות ולכל מקום שממנו הוא עלול ליפול או להיפגע.
ככל שהוא יקבל יותר הזדמנויות לעשות את הצרכים בחוץ, עשיית הצרכים בחוץ תהפוך עבורו בהדרגה להרגל טבעי.
אם תוציאו אותו כל פעם שהוא קם משינה, אחרי שאוכל או שותה ואחרי משחק, הוא יתרגל מאוד מהר לעשות את הצרכים בחצר.
בשלב שבו עדיין אי אפשר להוציא את הגור החוצה, אפשר להכין עבורו פד לצרכים.
מקמו את הפד בקרבת האזור שבו הגור נמצא רוב הזמן, כך שיהיה לו קל להגיע אליו, ובמרחק ממקום השינה, האוכל והמים.
המטרה בשלב הזה היא לעזור לו להתרגל לעשות את הצרכים על הפד.
יש גורים שמבינים מהר מאוד את הרעיון ויש כאלה שזקוקים ליותר זמן. הרבה תלוי גם בהרגלים שהגור מגיע איתם מהבית שבו גדל.
ככל שתהיו עקביים ותאפשרו לו הזדמנויות לעשות במקום המתאים, יהיה לו קל יותר להבין מה מצופה ממנו.
בהמשך, כאשר יהיה אפשר להתחיל לצאת איתו באופן בטוח, נוכל להעביר בהדרגה את ההרגל מעשיית צרכים על הפד לעשיית צרכים בחוץ.
תקופת הגורות היא תקופה משמעותית מאוד ללמידה ולהיכרות עם העולם.
הגור פוגש אנשים שונים, כלבים, קולות, כלי רכב, משטחים, מקומות, חפצים וסיטואציות שילוו אותו גם בהמשך חייו.
לכן חשוב לאפשר לו בתקופה הזו חוויות מגוונות, הדרגתיות וחיוביות.
אבל חשיפה טובה היא לא ניסיון להספיק להראות לגור כמה שיותר דברים.
המטרה היא לעזור לו לפגוש את העולם בקצב שבו הוא מסוגל להרגיש בטוח, להתעניין וללמוד.
למשל, אפשר להכיר לו בהדרגה אנשים במראה ובגילים שונים, רעשים ביתיים, נסיעה ברכב, משטחים שונים, מקומות חדשים וכלבים שאנחנו יודעים שמתאימים למפגש עם גור.
בכל חשיפה כזו חשוב להתבונן בגור.
האם הוא סקרן?
האם הוא מוכן להתקרב?
האם הוא מסוגל לקחת אוכל או לשחק?
האם הוא מחפש מאיתנו תמיכה?
האם הוא מנסה להתרחק?
אם הגור מהסס, אפשר לתת לו זמן ומרחק ולאפשר לו לבחור אם להתקרב. אנחנו רוצים שההיכרות עם הדבר החדש תתרחש מתוך תחושת ביטחון ככל האפשר.
איכות החוויה חשובה יותר מכמות החשיפות.
מפגש אחד נעים עם אדם חדש יכול להיות משמעותי יותר מעשרה מפגשים שבהם הגור הרגיש מוצף.
גם בחיברות עם כלבים המטרה היא לא שהגור יפגוש כל כלב שהוא רואה. עדיף לבחור מפגשים עם כלבים מתאימים, שמסוגלים לתקשר איתו בצורה טובה, ולאפשר גם הפסקות ומרחב.
חשוב לזכור שגם לפני השלמת סדרת החיסונים תקופת החשיפה ההתפתחותית של הגור כבר מתרחשת. לכן חשוב לקחת אותו בהתחלה על הידיים וללכת איתו ברחוב שיחווה את היציאות החוצה וכך יהיה לו קל יותר להתרגל לטיולים כשיתאפשר. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם הווטרינר לגבי הדרך הבטוחה לאפשר לגור להכיר את העולם בהתאם לגילו, למצב החיסונים ולרמת הסיכון באזור שבו אתם גרים.
ואם אתם רואים שהגור מגיב בפחד משמעותי לאנשים, כלבים, רעשים או מצבים מסוימים, כדאי להתייעץ עם מאלף בגישה חיובית ולא לנסות לפתור את הפחד באמצעות חשיפה חזקה או כפויה.
המטרה היא שהגור ילמד בהדרגה: העולם הוא מקום שאני יכול לחקור, ויש לידי אנשים שעוזרים לי להרגיש בטוח בתוכו.
משחקי נשיכות הם חלק טבעי מאוד בהתפתחות של גורים. כך הם שיחקו עם האחים שלהם וכך הם יוצרים איתנו תקשורת.
המטרה שלנו היא ללמד אותם בהדרגה איך משחקים עם בני אדם.
כאן משחקי המשיכות הופכים לכלי משמעותי. כאשר הגור רוצה לשחק באמצעות הפה, אפשר להציע לו חבל או משחק משיכה ולנתב את הרצון הטבעי שלו לנשוך למשחק משותף ומהנה.
כך אנחנו מלמדים אותו מה כן כדאי לו לעשות ובמקביל מפתחים דרך נעימה לשחק ולתקשר איתנו.
משחקי הנשיכות הם שלב מאוד מאתגר לבעלי כלבים ובעיקר למשפחות עם ילדים ולכן מאוד חשוב לדאוג שיהיו בבית המון משחקים ממרקמים שונים שהגור אוהב לנשוך ויהיו זמינים לכל המשפחה למשחקי משיכות בכל הזדמנות שאפשר בשבועות הראשונים.
אם תקפידו להרבות במשחקי משיכות, מהר מאוד הגור יבין שזו הדרך לשחק איתכם ובמקום לנשוך אתכם, הוא יביא לכם משחק ותוכלו לשחק בכיף.
המשחק המשותף הוא חלק משמעותית בבניית התקשורת המשותפת.
גורים זקוקים להרבה מאוד שעות שינה ומנוחה.
גור עייף לא תמיד פשוט הולך לישון. לפעמים עייפות יכולה להיראות דווקא כמו יותר נשיכות, השתוללות, ריצה בבית או קושי להירגע.
לכן חשוב לאפשר לגור מקום נעים ושקט שבו הוא יכול לנוח, וללמוד בהדרגה לזהות מתי הוא זקוק להפסקה.
וזה חשוב גם כשעובדים על חשיפות: גור עייף או מוצף זקוק למנוחה, ולא לעוד חוויה חדשה.
הקשר בין ילדים לכלב יכול להיות קשר נפלא, וכדאי לבנות אותו מתוך כבוד הדדי.
למדו את הילדים לאפשר לגור לנוח ולישון בשקט, לתת לו מרחב בזמן שהוא אוכל או לועס משהו ולהזמין אותו למשחק.
כדאי כבר מההתחלה ללמד את הילדים להתבונן בשפת הגוף של הגור: מתי הוא רוצה להמשיך באינטראקציה, מתי הוא נהנה ומתי הוא מבקש קצת מרחב.
כך הילדים מתחילים ללמוד שהקשר עם הכלב הוא תקשורת הדדית: אנחנו מבקשים ממנו דברים, ובאותה מידה לומדים להקשיב למה שהוא מבקש מאיתנו.
במיוחד בתקופה הראשונה, חשוב שהאינטראקציות בין ילדים לגור יהיו בהשגחת מבוגר.
והקשר הזה יכול ללמד ילדים הרבה מעבר להתנהלות עם הכלב. דרך ההתבוננות בו והפעילות המשותפת איתו אפשר ללמוד לזהות צרכים, לכבד גבולות, להתאים את הדרך שבה אנחנו פונים לאחר, להתמודד עם תסכול, לשתף פעולה ולחוות הצלחה.
עבורי, זו אחת המתנות הגדולות שכלב יכול להביא למשפחה.
בימים הראשונים אנחנו רוצים לתת לגור הרבה ביטחון וקרבה, ובהדרגה אפשר להתחיל ללמד אותו שגם זמן שבו בני הבית אינם לידו הוא חלק טבעי ובטוח מהחיים.
מתחילים בפרקי זמן קצרים ובהתאם לתגובה של הגור מאריכים אותם בהדרגה.
צעצוע לעיסה, קונג עם אוכל או פעילות אחרת שהוא אוהב יכולים לעזור לו ללמוד ליהנות גם מזמן עצמאי.
מהרגע הראשון הגור לומד אותנו ואנחנו לומדים אותו.
מבחינתי, הבסיס לחיים טובים עם כלב הוא תקשורת. אנחנו רוצים ללמוד להבין מה הוא אומר לנו דרך ההתנהגות ושפת הגוף שלו, ובמקביל ללמד אותו איך להבין אותנו.
חלק מהתקשורת הזו הוא ללמד את הגור פעולות פשוטות שיעזרו להתנהלות היומיומית בבית ולתקשורת שלו עם בני המשפחה.
דרך משחק, למידה משותפת, שגרה ופעילות מנטלית, הגור מתחיל להכיר את הציפיות וההרגלים בבית ובני המשפחה לומדים כיצד לבקש ממנו דברים בדרך שהוא יכול להבין.
כך מתחילה להיבנות שפה משותפת שתאפשר לכלב ולבני הבית לחיות יחד בצורה נעימה, ברורה ובטוחה.
אפשר לקרוא עוד על "איך להבין את שפת הגוף של הכלב".
ואפשר לקרוא עוד על הגישה הזו במאמר "הדרך לבניית תקשורת מיטבית עם הכלב בבית".
כשאני מגיע למשפחה עם גור חדש, הפנייה מתחילה בדרך כלל סביב נושאים שקשורים לאילוף: נשיכות, צרכים, הרגלים בבית, טיולים, משחק או הרצון ללמד את הגור התנהגויות שיעזרו לחיים המשותפים.
אבל הגור נכנס למערכת משפחתית שלמה.
לכל אחד מבני הבית יכולה להיות דרך אחרת לתקשר איתו, ציפיות אחרות מהחיים המשותפים איתו ודברים אחרים שחשובים לו. דרך העבודה המשותפת עם הכלב אפשר לפתח שפה ברורה ועקבית יותר, לתאם ציפיות ולחזק את שיתוף הפעולה בין בני המשפחה.
וכשיש ילדים בבית, הכלב יכול לפתוח עבורנו עוד אפשרויות.
דרך הקשר והתקשורת איתו אפשר לעבוד עם הילד על זיהוי רגשות וצרכים, הקשבה, גבולות, התמודדות עם תסכול, ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות ושיתוף פעולה.
למשל, כשאנחנו מתבוננים יחד ושואלים "מה הכלב מבקש מאיתנו עכשיו?", "איך אנחנו יודעים שנעים לו?" או "מה אפשר לעשות אחרת כדי שהוא ירצה לשתף איתנו פעולה?", השיחה מתחילה בכלב ויכולה להיפתח באופן טבעי גם לעולם של הילד וליחסים בתוך המשפחה.
זה הבסיס של טיפול בעזרת הכלב שלכם.
הכלב המשפחתי, שכבר חי אתכם ומהווה חלק מהיום־יום של הילד, הופך לשותף בתהליך. הדברים שאנחנו לומדים ומתרגלים יחד במפגש יכולים להמשיך להתקיים גם אחרי שאני הולך, בתוך החיים המשותפים בבית.
למידע נוסף על טיפול בעזרת הכלב שלכם
אני ממליץ לתת לגור יומיים־שלושה, ולפעמים מעט יותר, להכיר את הבית, את בני המשפחה ואת הסביבה החדשה. לאחר מכן זה זמן מצוין להיפגש.
במפגש בבית אני מלמד את בני המשפחה איך להתחיל לבנות תקשורת מיטבית עם הגור.
אנחנו לומדים לקרוא את שפת הגוף שלו ולהבין מה הוא מנסה לומר לנו, ובמקביל מלמדים אותו פעולות והתנהגויות שיעזרו לו להבין אותנו ולהשתלב בחיי המשפחה.
אני מלמד איך לשחק איתו, איך ללמד אותו בצורה נעימה את הכללים בבית, איך להתמודד עם נשיכות ולעיסה, איך לבנות עבורו חשיפות בצורה הדרגתית ונעימה ואיך לתת מענה לצרכים הפיזיים והמנטליים שלו בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא.
מבחינתי, המטרה היא לעזור לכם ולכלב להבין זה את זה ולבנות מערכת יחסים טובה שתוכל להתפתח יחד איתכם לאורך השנים.
הגור שלכם רק הגיע. תנו לו זמן להכיר אתכם ותנו גם לעצמכם זמן להכיר אותו.
הימים והשבועות הראשונים הם הזדמנות לבנות בסיס טוב: ביטחון, תקשורת, משחק, הרגלים, היכרות חיובית עם העולם ושפה משותפת.
כל חוויה טובה שאתם צוברים יחד, כל רגע שבו הצלחתם להבין אותו והוא הצליח להבין אתכם, מוסיפים עוד נדבך לקשר שנבנה ביניכם.
ככל שתלמדו להכיר זה את זה, תוכלו לבנות קשר טוב ונעים ולהפוך את הגור בהדרגה לחלק מהמשפחה.
הגור החדש כבר בבית?
אם תרצו להתחיל לבנות איתו תקשורת והרגלים טובים כבר מההתחלה, אפשר לקבוע מפגש בבית שבו נכיר את הגור, נבחן יחד את הצרכים שלו ושל המשפחה ונבנה דרך שמתאימה לכם.
גור חדש עומד להצטרף למשפחה? הנה הדברים שכדאי להכין ולדעת על הימים הראשונים בבית, שינה, אוכל, צרכים, נשיכות, ילדים, חשיפה לעולם, משחק ובניית תקשורת טובה כבר מההתחלה.
הגעת גור חדש הביתה היא רגע מרגש ומשמח, וגם שינוי משמעותי עבור הגור ועבור בני הבית.
מבחינת הגור, כמעט הכול חדש: האנשים, הריחות, הקולות, הסביבה והשגרה. הוא נפרד מהאמא ומהאחים שלו ומגיע לעולם שהוא עדיין לא מכיר.
בימים הראשונים המטרה היא קודם כול לעזור לו להרגיש בטוח, להכיר את הבית ואת בני המשפחה ובהדרגה להתחיל לבנות איתו תקשורת טובה והרגלים שילוו אתכם בהמשך.
כדאי להכין מראש:
מוצרי לעיסה שונים
לעיסה היא צורך טבעי ומשמעותי אצל גורים, ולכן חשוב שיהיו בבית דברים שמתאימים לגור ושכדאי לו ללעוס.
חבל משיכה ומשחקים שמתאימים למשחקי משיכות
זה אחד הדברים החשובים שכדאי להכין מראש. גורים רגילים לשחק עם האחים שלהם באמצעות הפה והנשיכות. אנחנו רוצים ללמד את הגור כבר מההתחלה שעם בני האדם אפשר לשחק במשיכות. כך אנחנו נותנים לו דרך טובה ומהנה להביא לידי ביטוי את הרצון הטבעי שלו לשחק באמצעות הפה.
מיטה
רצוי לבחור מיטה שאינה קטנה מדי. גורים גדלים מהר מאוד בחודשים הראשונים.
כלים לאוכל ולמים
מזון גורים
מזון שמתאים לגיל, לגודל ולצרכים של הגור.
חטיפים קטנים שמתאימים לגורים
כדור קטן
רצוי כדור מצפצף שמתאים לגודל הגור.
קונג קטן
צעצוע שאפשר למלא במזון רטוב ומתאים גם לתעסוקה וגם לאתגר מנטלי.
רצועה פשוטה באורך של כמטר וחצי
אני ממליץ על רצועה רגילה ולהימנע מרצועה נמתחת.
רתמה
אפשר בדרך כלל לחכות עם רכישת הרתמה עד לאחר החיסון השני. בתקופה הזו הגור גדל במהירות ובכל מקרה עדיין לא יוצא לטיולים רגילים בחוץ.
ההמלצה שלי, כאשר התנאים בבית מאפשרים זאת, היא לאפשר לגור להסתובב בחופשיות בבית.
יש מצבים שבהם תיחום יכול לעזור ולשמור על הגור ועל הסביבה:
במקרים האלה הגדר יכולה לשמש עבור הגור כמרחב בטוח ונעים, אבל חשוב לעשות הרגלה כמו שצריך ושהשטח המגודר יהיה מקום שכיף לגור לבוא אליו ולהישאר בו.
גורים חוקרים את העולם גם באמצעות הפה, ולכן כדאי להסתכל על הבית לרגע מנקודת המבט של גור קטן וסקרן.
הרימו או הרחיקו חוטי חשמל, תרופות, חומרי ניקוי, חפצים קטנים שהוא יכול לבלוע, צמחים או מזונות שעלולים להיות מסוכנים לכלבים וחפצים שחשוב לכם לשמור עליהם.
ככל שנכין את הסביבה טוב יותר, נוכל להתמקד בללמד את הגור מה כן כדאי לעשות ולתת לו יותר הזדמנויות להצליח.
אפשרו לגור להכיר את הבית בקצב שלו.
תנו לו להריח, לחקור, להסתובב ולהתקרב אליכם כשהוא רוצה. את ההיכרות עם אנשים, מקומות וחוויות חדשות אפשר לעשות בהדרגה במהלך הימים והשבועות הבאים.
ההתרגשות של בני המשפחה טבעית, ומבחינת הגור זהו יום עמוס מאוד. לכן חשוב לאפשר לו גם הרבה מנוחה ושינה.
בימים הראשונים כדאי במיוחד להתבונן בו. להתחיל לזהות מה מרגיע אותו, במה הוא אוהב לשחק, מתי הוא עייף, מתי הוא זקוק למרחב ואיך הוא מתקשר איתנו.
כבר כאן מתחיל אחד הדברים החשובים ביותר בחיים המשותפים: אנחנו לומדים להכיר את הגור והוא מתחיל ללמוד להכיר אותנו.
הלילה הראשון יכול להיות מאתגר. הגור רגיל לישון לצד אמא שלו והאחים שלו ופתאום הוא נמצא במקום חדש, עם ריחות וקולות שאינו מכיר.
לכן טבעי שהוא יחפש קרבה, יבכה או יתקשה להירדם.
אני ממליץ שבימים הראשונים מקום השינה שלו יהיה קרוב אליכם. הקרבה שלכם יכולה לתת לו ביטחון ולעזור לו להסתגל לבית החדש. בהמשך, אם תרצו שמקום השינה הקבוע שלו יהיה במקום אחר, אפשר להרגיל אותו לכך בהדרגה.
אם הוא מתעורר או בוכה בלילה, נסו להבין מה הוא צריך. לפעמים הוא צריך לעשות צרכים ולפעמים הוא פשוט מחפש ביטחון וקרבה.
המטרה בלילות הראשונים היא לעזור לו להבין שהוא הגיע למקום בטוח ושיש מי שקשוב אליו.
בתקופת הגורות חשוב להתאים את סוג המזון, הכמות ותדירות הארוחות לגיל, לגודל ולצרכים של הגור.
יש גורים שמתאים להם לאכול במספר ארוחות מסודרות לאורך היום: 4 ארוחות ביום עד גיל 4 חודשים, 3 פעמים ביום מגיל 4 חודשים עד גיל שנה ומגיל שנה פעמיים ביום. יש גם מקרים שבהם ניתן לאפשר מזון זמין לאורך כל היום.
כדאי להתחשב בהנחיות היצרן ובהמלצת הווטרינר ולהתאים את ההתנהלות גם לגור עצמו ולהרגלי האכילה שלו.
מים טריים צריכים להיות זמינים לגור באופן חופשי כל הזמן.
חשוב להתחיל מנקודת מוצא פשוטה: גור צעיר עדיין לא יודע איפה לעשות את הצרכים שלו.
לכן בתקופה הראשונה הוא יעשה צרכים בבית. זה טבעי וזה חלק מהשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא. מבחינתו זו אינה טעות או "פספוס", כי עדיין לא לימדנו אותו אפשרות אחרת.
חשוב מאוד לא לכעוס על גור שעושה צרכים בבית ולא להעניש אותו.
הבעת כעס עלולה ללמד אותו שעשיית צרכים בנוכחות בני הבית היא דבר שכדאי להימנע ממנו.
אני פוגש לא מעט כלבים שלמדו בדיוק את זה: בטיול הם מתאפקים ליד הבעלים, וכשהם חוזרים הביתה הם מחפשים מקום שבו אף אחד לא רואה אותם ועושים שם את הצרכים. במצב כזה תהליך ההרגלה לעשיית צרכים בחוץ הופך למורכב יותר.
במקום זאת, אנחנו רוצים שהגור ירגיש בטוח לעשות צרכים לידנו וללמד אותו בהדרגה איפה כן כדאי לעשות. אנחנו עושים זאת באמצעות הזדמנויות חוזרות לעשות במקום המתאים, עקביות וחיזוק ההתנהגות שאנחנו רוצים לעודד.
הדרך שבה אנחנו מגיבים ברגעים האלה היא גם חלק מהתקשורת שאנחנו בונים עם הגור. ככל שהוא לומד שאנחנו מקור לביטחון, להכוונה ולמידע ברור, כך קל יותר לבנות איתו אמון ושיתוף פעולה גם בתחומים אחרים.
לפני השלמת החיסונים אפשר להוציא את הגור לחצר שאנחנו יודעים בוודאות שלא שהו בה כלבים לא מחוסנים.
גם בחצר בטוחה חשוב שהגור יהיה בהשגחה. גור צעיר פגיע מאוד, ולכן שימו לב לחתולי רחוב, לחפצים חדים או דוקרים, לפתחים, מדרגות ולכל מקום שממנו הוא עלול ליפול או להיפגע.
ככל שהוא יקבל יותר הזדמנויות לעשות את הצרכים בחוץ, עשיית הצרכים בחוץ תהפוך עבורו בהדרגה להרגל טבעי.
אם תוציאו אותו כל פעם שהוא קם משינה, אחרי שאוכל או שותה ואחרי משחק, הוא יתרגל מאוד מהר לעשות את הצרכים בחצר.
בשלב שבו עדיין אי אפשר להוציא את הגור החוצה, אפשר להכין עבורו פד לצרכים.
מקמו את הפד בקרבת האזור שבו הגור נמצא רוב הזמן, כך שיהיה לו קל להגיע אליו, ובמרחק ממקום השינה, האוכל והמים.
המטרה בשלב הזה היא לעזור לו להתרגל לעשות את הצרכים על הפד.
יש גורים שמבינים מהר מאוד את הרעיון ויש כאלה שזקוקים ליותר זמן. הרבה תלוי גם בהרגלים שהגור מגיע איתם מהבית שבו גדל.
ככל שתהיו עקביים ותאפשרו לו הזדמנויות לעשות במקום המתאים, יהיה לו קל יותר להבין מה מצופה ממנו.
בהמשך, כאשר יהיה אפשר להתחיל לצאת איתו באופן בטוח, נוכל להעביר בהדרגה את ההרגל מעשיית צרכים על הפד לעשיית צרכים בחוץ.
תקופת הגורות היא תקופה משמעותית מאוד ללמידה ולהיכרות עם העולם.
הגור פוגש אנשים שונים, כלבים, קולות, כלי רכב, משטחים, מקומות, חפצים וסיטואציות שילוו אותו גם בהמשך חייו.
לכן חשוב לאפשר לו בתקופה הזו חוויות מגוונות, הדרגתיות וחיוביות.
אבל חשיפה טובה היא לא ניסיון להספיק להראות לגור כמה שיותר דברים.
המטרה היא לעזור לו לפגוש את העולם בקצב שבו הוא מסוגל להרגיש בטוח, להתעניין וללמוד.
למשל, אפשר להכיר לו בהדרגה אנשים במראה ובגילים שונים, רעשים ביתיים, נסיעה ברכב, משטחים שונים, מקומות חדשים וכלבים שאנחנו יודעים שמתאימים למפגש עם גור.
בכל חשיפה כזו חשוב להתבונן בגור.
האם הוא סקרן?
האם הוא מוכן להתקרב?
האם הוא מסוגל לקחת אוכל או לשחק?
האם הוא מחפש מאיתנו תמיכה?
האם הוא מנסה להתרחק?
אם הגור מהסס, אפשר לתת לו זמן ומרחק ולאפשר לו לבחור אם להתקרב. אנחנו רוצים שההיכרות עם הדבר החדש תתרחש מתוך תחושת ביטחון ככל האפשר.
איכות החוויה חשובה יותר מכמות החשיפות.
מפגש אחד נעים עם אדם חדש יכול להיות משמעותי יותר מעשרה מפגשים שבהם הגור הרגיש מוצף.
גם בחיברות עם כלבים המטרה היא לא שהגור יפגוש כל כלב שהוא רואה. עדיף לבחור מפגשים עם כלבים מתאימים, שמסוגלים לתקשר איתו בצורה טובה, ולאפשר גם הפסקות ומרחב.
חשוב לזכור שגם לפני השלמת סדרת החיסונים תקופת החשיפה ההתפתחותית של הגור כבר מתרחשת. לכן חשוב לקחת אותו בהתחלה על הידיים וללכת איתו ברחוב שיחווה את היציאות החוצה וכך יהיה לו קל יותר להתרגל לטיולים כשיתאפשר. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם הווטרינר לגבי הדרך הבטוחה לאפשר לגור להכיר את העולם בהתאם לגילו, למצב החיסונים ולרמת הסיכון באזור שבו אתם גרים.
ואם אתם רואים שהגור מגיב בפחד משמעותי לאנשים, כלבים, רעשים או מצבים מסוימים, כדאי להתייעץ עם מאלף בגישה חיובית ולא לנסות לפתור את הפחד באמצעות חשיפה חזקה או כפויה.
המטרה היא שהגור ילמד בהדרגה: העולם הוא מקום שאני יכול לחקור, ויש לידי אנשים שעוזרים לי להרגיש בטוח בתוכו.
משחקי נשיכות הם חלק טבעי מאוד בהתפתחות של גורים. כך הם שיחקו עם האחים שלהם וכך הם יוצרים איתנו תקשורת.
המטרה שלנו היא ללמד אותם בהדרגה איך משחקים עם בני אדם.
כאן משחקי המשיכות הופכים לכלי משמעותי. כאשר הגור רוצה לשחק באמצעות הפה, אפשר להציע לו חבל או משחק משיכה ולנתב את הרצון הטבעי שלו לנשוך למשחק משותף ומהנה.
כך אנחנו מלמדים אותו מה כן כדאי לו לעשות ובמקביל מפתחים דרך נעימה לשחק ולתקשר איתנו.
משחקי הנשיכות הם שלב מאוד מאתגר לבעלי כלבים ובעיקר למשפחות עם ילדים ולכן מאוד חשוב לדאוג שיהיו בבית המון משחקים ממרקמים שונים שהגור אוהב לנשוך ויהיו זמינים לכל המשפחה למשחקי משיכות בכל הזדמנות שאפשר בשבועות הראשונים.
אם תקפידו להרבות במשחקי משיכות, מהר מאוד הגור יבין שזו הדרך לשחק איתכם ובמקום לנשוך אתכם, הוא יביא לכם משחק ותוכלו לשחק בכיף.
המשחק המשותף הוא חלק משמעותית בבניית התקשורת המשותפת.
גורים זקוקים להרבה מאוד שעות שינה ומנוחה.
גור עייף לא תמיד פשוט הולך לישון. לפעמים עייפות יכולה להיראות דווקא כמו יותר נשיכות, השתוללות, ריצה בבית או קושי להירגע.
לכן חשוב לאפשר לגור מקום נעים ושקט שבו הוא יכול לנוח, וללמוד בהדרגה לזהות מתי הוא זקוק להפסקה.
וזה חשוב גם כשעובדים על חשיפות: גור עייף או מוצף זקוק למנוחה, ולא לעוד חוויה חדשה.
הקשר בין ילדים לכלב יכול להיות קשר נפלא, וכדאי לבנות אותו מתוך כבוד הדדי.
למדו את הילדים לאפשר לגור לנוח ולישון בשקט, לתת לו מרחב בזמן שהוא אוכל או לועס משהו ולהזמין אותו למשחק.
כדאי כבר מההתחלה ללמד את הילדים להתבונן בשפת הגוף של הגור: מתי הוא רוצה להמשיך באינטראקציה, מתי הוא נהנה ומתי הוא מבקש קצת מרחב.
כך הילדים מתחילים ללמוד שהקשר עם הכלב הוא תקשורת הדדית: אנחנו מבקשים ממנו דברים, ובאותה מידה לומדים להקשיב למה שהוא מבקש מאיתנו.
במיוחד בתקופה הראשונה, חשוב שהאינטראקציות בין ילדים לגור יהיו בהשגחת מבוגר.
והקשר הזה יכול ללמד ילדים הרבה מעבר להתנהלות עם הכלב. דרך ההתבוננות בו והפעילות המשותפת איתו אפשר ללמוד לזהות צרכים, לכבד גבולות, להתאים את הדרך שבה אנחנו פונים לאחר, להתמודד עם תסכול, לשתף פעולה ולחוות הצלחה.
עבורי, זו אחת המתנות הגדולות שכלב יכול להביא למשפחה.
בימים הראשונים אנחנו רוצים לתת לגור הרבה ביטחון וקרבה, ובהדרגה אפשר להתחיל ללמד אותו שגם זמן שבו בני הבית אינם לידו הוא חלק טבעי ובטוח מהחיים.
מתחילים בפרקי זמן קצרים ובהתאם לתגובה של הגור מאריכים אותם בהדרגה.
צעצוע לעיסה, קונג עם אוכל או פעילות אחרת שהוא אוהב יכולים לעזור לו ללמוד ליהנות גם מזמן עצמאי.
מהרגע הראשון הגור לומד אותנו ואנחנו לומדים אותו.
מבחינתי, הבסיס לחיים טובים עם כלב הוא תקשורת. אנחנו רוצים ללמוד להבין מה הוא אומר לנו דרך ההתנהגות ושפת הגוף שלו, ובמקביל ללמד אותו איך להבין אותנו.
חלק מהתקשורת הזו הוא ללמד את הגור פעולות פשוטות שיעזרו להתנהלות היומיומית בבית ולתקשורת שלו עם בני המשפחה.
דרך משחק, למידה משותפת, שגרה ופעילות מנטלית, הגור מתחיל להכיר את הציפיות וההרגלים בבית ובני המשפחה לומדים כיצד לבקש ממנו דברים בדרך שהוא יכול להבין.
כך מתחילה להיבנות שפה משותפת שתאפשר לכלב ולבני הבית לחיות יחד בצורה נעימה, ברורה ובטוחה.
אפשר לקרוא עוד על "איך להבין את שפת הגוף של הכלב".
ואפשר לקרוא עוד על הגישה הזו במאמר "הדרך לבניית תקשורת מיטבית עם הכלב בבית".
כשאני מגיע למשפחה עם גור חדש, הפנייה מתחילה בדרך כלל סביב נושאים שקשורים לאילוף: נשיכות, צרכים, הרגלים בבית, טיולים, משחק או הרצון ללמד את הגור התנהגויות שיעזרו לחיים המשותפים.
אבל הגור נכנס למערכת משפחתית שלמה.
לכל אחד מבני הבית יכולה להיות דרך אחרת לתקשר איתו, ציפיות אחרות מהחיים המשותפים איתו ודברים אחרים שחשובים לו. דרך העבודה המשותפת עם הכלב אפשר לפתח שפה ברורה ועקבית יותר, לתאם ציפיות ולחזק את שיתוף הפעולה בין בני המשפחה.
וכשיש ילדים בבית, הכלב יכול לפתוח עבורנו עוד אפשרויות.
דרך הקשר והתקשורת איתו אפשר לעבוד עם הילד על זיהוי רגשות וצרכים, הקשבה, גבולות, התמודדות עם תסכול, ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות ושיתוף פעולה.
למשל, כשאנחנו מתבוננים יחד ושואלים "מה הכלב מבקש מאיתנו עכשיו?", "איך אנחנו יודעים שנעים לו?" או "מה אפשר לעשות אחרת כדי שהוא ירצה לשתף איתנו פעולה?", השיחה מתחילה בכלב ויכולה להיפתח באופן טבעי גם לעולם של הילד וליחסים בתוך המשפחה.
זה הבסיס של טיפול בעזרת הכלב שלכם.
הכלב המשפחתי, שכבר חי אתכם ומהווה חלק מהיום־יום של הילד, הופך לשותף בתהליך. הדברים שאנחנו לומדים ומתרגלים יחד במפגש יכולים להמשיך להתקיים גם אחרי שאני הולך, בתוך החיים המשותפים בבית.
למידע נוסף על טיפול בעזרת הכלב שלכם
אני ממליץ לתת לגור יומיים־שלושה, ולפעמים מעט יותר, להכיר את הבית, את בני המשפחה ואת הסביבה החדשה. לאחר מכן זה זמן מצוין להיפגש.
במפגש בבית אני מלמד את בני המשפחה איך להתחיל לבנות תקשורת מיטבית עם הגור.
אנחנו לומדים לקרוא את שפת הגוף שלו ולהבין מה הוא מנסה לומר לנו, ובמקביל מלמדים אותו פעולות והתנהגויות שיעזרו לו להבין אותנו ולהשתלב בחיי המשפחה.
אני מלמד איך לשחק איתו, איך ללמד אותו בצורה נעימה את הכללים בבית, איך להתמודד עם נשיכות ולעיסה, איך לבנות עבורו חשיפות בצורה הדרגתית ונעימה ואיך לתת מענה לצרכים הפיזיים והמנטליים שלו בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא.
מבחינתי, המטרה היא לעזור לכם ולכלב להבין זה את זה ולבנות מערכת יחסים טובה שתוכל להתפתח יחד איתכם לאורך השנים.
הגור שלכם רק הגיע. תנו לו זמן להכיר אתכם ותנו גם לעצמכם זמן להכיר אותו.
הימים והשבועות הראשונים הם הזדמנות לבנות בסיס טוב: ביטחון, תקשורת, משחק, הרגלים, היכרות חיובית עם העולם ושפה משותפת.
כל חוויה טובה שאתם צוברים יחד, כל רגע שבו הצלחתם להבין אותו והוא הצליח להבין אתכם, מוסיפים עוד נדבך לקשר שנבנה ביניכם.
ככל שתלמדו להכיר זה את זה, תוכלו לבנות קשר טוב ונעים ולהפוך את הגור בהדרגה לחלק מהמשפחה.
הגור החדש כבר בבית?
אם תרצו להתחיל לבנות איתו תקשורת והרגלים טובים כבר מההתחלה, אפשר לקבוע מפגש בבית שבו נכיר את הגור, נבחן יחד את הצרכים שלו ושל המשפחה ונבנה דרך שמתאימה לכם.
כל הזכויות שמורות לאילן זהר 2026 | הצהרת נגישות
האתר נבנה ב-💙 ע״י HDigital