תפריט
אילן זהר – טיפול בעזרת כלבים
אילן זהר – טיפול בעזרת כלבים
משחקי נשיכות הם חלק טבעי בהתפתחות של גורים.
גורים חוקרים את העולם באמצעות הפה, משחקים עם האחים שלהם בנשיכות ולומדים דרך המשחק על תקשורת, עוצמה וגבולות.
כשהגור מגיע אלינו הביתה, הוא עדיין לא יודע שהעור והבגדים שלנו הם לא הדרך שבה אנחנו רוצים לשחק איתו.
מבחינתו, כשהוא תופס לנו את היד, המכנס או השרוול, הוא יכול פשוט לנסות להזמין אותנו למשחק בדרך שהוא כבר מכיר.
התפקיד שלנו הוא לעזור לו ללמוד איך כן משחקים עם בני אדם.
נשיכות יכולות להופיע מסיבות שונות.
לפעמים הגור רוצה לשחק.
לפעמים הוא מתרגש מאוד.
לפעמים הוא חוקר משהו חדש.
ולפעמים דווקא עייפות גורמת לו להיות פעיל יותר, לנשוך יותר ולהתקשות להירגע.
לכן לפני שאנחנו מגיבים לנשיכה, כדאי להתבונן רגע במה שקורה ולנסות להבין מה הגור צריך באותו רגע.
אחד הדברים שאני אוהב במיוחד להשתמש בהם עם גורים הוא משחק משיכות.
גורים רגילים להשתמש בפה בזמן משחק. במקום לנסות לבטל את הצורך הזה, אנחנו יכולים לתת להם דרך שמתאימה גם להם וגם לנו.
אפשר להשתמש בחבל, צעצוע ארוך או משחק אחר שמתאים למשיכות.
כך הגור יכול לתפוס, למשוך ולהשתמש בפה כחלק ממשחק משותף, והידיים שלנו נשארות מחוץ למשחק.
בהדרגה הוא מתחיל ללמוד:
כשאני רוצה לשחק עם בני האדם, יש דרך שבה המשחק ממשיך והיא משתלמת לי.
וזה עיקרון שחוזר בהרבה מהעבודה שלי עם כלבים: אנחנו לא רק מתייחסים להתנהגות שמפריעה לנו, אלא מלמדים את הכלב מה כן כדאי לו לעשות.
אם במהלך המשחק הגור עובר מהצעצוע לידיים או לבגדים, אפשר לעצור את האינטראקציה לרגע ולהציע שוב את המשחק המתאים.
כשהוא בוחר בצעצוע, המשחק יכול להמשיך.
כך אנחנו עוזרים לו בהדרגה להבחין בין משחק עם כלבים, שבו הפה והנשיכות הם חלק טבעי מהתקשורת, לבין משחק עם בני אדם.
המטרה היא לא לכעוס עליו על כך שהוא מתנהג כמו גור, אלא לתת לו שוב ושוב הזדמנויות ללמוד איזו דרך כן מאפשרת לו להמשיך ליהנות מהמשחק איתנו.
זו נקודה שקל לפספס.
גור עייף לא תמיד הולך למיטה ונרדם.
לפעמים קורה בדיוק ההפך: הוא מתחיל לרוץ בבית, לתפוס בגדים, לנשוך יותר ולהתקשות להירגע.
במצב כזה עוד משחק ועוד גירויים לא בהכרח יעזרו לו.
כדאי ללמוד להכיר את הגור ולזהות את הדפוסים שלו. אם אנחנו רואים שהנשיכות מתגברות בשעות מסוימות או אחרי הרבה פעילות, יכול להיות שהוא פשוט זקוק למנוחה.
גורים צריכים הרבה מאוד שעות שינה, ומנוחה היא חלק חשוב מההתפתחות שלהם.
במשחק בין גורים וכלבים, שימוש בפה הוא חלק טבעי מהתקשורת.
דרך המשחק הם לומדים לקרוא אחד את השני, לעצור, להמשיך ולהתאים את עוצמת המשחק.
אבל גם כאן חשוב להתבונן ולא להניח שכל אינטראקציה בין שני כלבים היא בהכרח משחק שנעים לשניהם.
כדאי לראות ששני הכלבים בוחרים להשתתף, שיש הפסקות וששניהם יכולים לקחת מרחק ולחזור למשחק.
זה חלק חשוב מהלמידה החברתית של הגור.
כשגור חי במשפחה, הוא לומד מכל אחד מבני הבית.
אם אדם אחד מציע לו צעצוע כשהוא רוצה לשחק, אחר מאפשר לו לנשוך את הידיים ושלישי מתחיל להזיז את הידיים במהירות והופך אותן בלי להתכוון למשחק מרדף, הגור לומד משהו קצת אחר מכל אחד.
לכן כדאי שבני הבית יסכימו ביניהם על הדרך שבה משחקים עם הגור.
לא צריך להפוך את הבית למחנה אימונים.
מספיק שכולם יבינו את העיקרון: אנחנו רוצים לעזור לגור לגלות מה כן עובד לו כשהוא רוצה לשחק איתנו.
זה גם חלק מהדרך שבה אנחנו מתחילים לבנות שפה משותפת בין הכלב לבין המשפחה.
עם ילדים הנושא הזה חשוב במיוחד.
תנועה מהירה, ידיים מתנופפות, ריצה וקולות יכולים להיות מאוד מלהיבים עבור גור צעיר ולהגביר את הרצון שלו לרדוף ולתפוס.
לכן כדאי ללמד את הילדים איך להזמין את הגור למשחק באמצעות צעצוע מתאים, ואיך לעצור ולפנות למבוגר כשהמשחק הופך סוער מדי.
אפשר אפילו להפוך את זה לפעילות משותפת: הילד לומד להתבונן בגור ולשאול מתי הוא רוצה לשחק, מתי המשחק נעים לשניהם ומתי הגיע הזמן לעשות הפסקה.
כך משחק עם הגור הופך גם להזדמנות ללמוד תקשורת, גבולות והתחשבות.
כשאני מגיע למשפחה עם גור חדש, אני לא מסתכל רק על הנשיכות.
אני רוצה להבין איך נראה היום של הגור.
כמה הוא ישן?
איך משחקים איתו?
אילו אפשרויות לעיסה יש לו?
כמה פעילות וגירויים הוא מקבל?
איך בני הבית מגיבים אליו?
ומה קורה רגע לפני שהוא מתחיל לנשוך?
לפעמים שינוי קטן בשגרה או בדרך שבה משחקים עם הגור יכול לעשות הבדל משמעותי.
אם גור חדש הצטרף אליכם, אפשר לקרוא גם את המדריך "גור חדש בבית: איך להתכונן לימים הראשונים ולבנות התחלה טובה", שבו הרחבתי על שינה, צרכים, משחק, חשיפה לעולם ובניית תקשורת כבר מהימים הראשונים.
הגור לומד לחיות בתוך משפחה שלמה.
לכל אחד יש דרך אחרת לשחק איתו, לדבר אליו ולהגיב להתנהגות שלו.
לכן העבודה על משחקי נשיכות יכולה להיות גם הזדמנות להתחיל לבנות דרך משותפת שבה בני הבית מבינים טוב יותר את הגור והוא לומד להבין אותם.
זה גם חלק מהגישה שלי ב־אילוף ותקשורת משפחתית עם הכלב, שבו אני מלווה את בני המשפחה בבניית תקשורת עם הכלב, בהבנת ההתנהגות והצרכים שלו, במשחק ובתרגול וביצירת שגרה שמתאימה לכלב ולחיים בבית.
משחקי נשיכות הם חלק טבעי מתקופת הגורות.
הגור לא מגיע אלינו כשהוא יודע איך אנחנו רוצים לשחק איתו. הוא לומד את זה דרך החוויות שאנחנו יוצרים יחד.
כשאנחנו מספקים לו משחקים שמתאימים לצרכים שלו, מאפשרים לו מספיק מנוחה, מתבוננים במה שהוא מנסה להשיג ומלמדים אותו מה כן כדאי לו לעשות, הוא יכול בהדרגה ללמוד איך לשחק איתנו בצורה שנעימה גם לו וגם לנו.
ובתוך כל הלמידה הזו אנחנו גם מתחילים לבנות תקשורת טובה עם הגור, שתלווה את החיים המשותפים שלנו איתו גם בהמשך.
אם הצטרף אליכם גור ואתם רוצים לבנות איתו כבר מההתחלה תקשורת ושגרה שמתאימות לכל בני הבית, תוכלו לקרוא עוד על אילוף ותקשורת משפחתית עם הכלב.
משחקי נשיכות הם חלק טבעי בהתפתחות של גורים.
גורים חוקרים את העולם באמצעות הפה, משחקים עם האחים שלהם בנשיכות ולומדים דרך המשחק על תקשורת, עוצמה וגבולות.
כשהגור מגיע אלינו הביתה, הוא עדיין לא יודע שהעור והבגדים שלנו הם לא הדרך שבה אנחנו רוצים לשחק איתו.
מבחינתו, כשהוא תופס לנו את היד, המכנס או השרוול, הוא יכול פשוט לנסות להזמין אותנו למשחק בדרך שהוא כבר מכיר.
התפקיד שלנו הוא לעזור לו ללמוד איך כן משחקים עם בני אדם.
נשיכות יכולות להופיע מסיבות שונות.
לפעמים הגור רוצה לשחק.
לפעמים הוא מתרגש מאוד.
לפעמים הוא חוקר משהו חדש.
ולפעמים דווקא עייפות גורמת לו להיות פעיל יותר, לנשוך יותר ולהתקשות להירגע.
לכן לפני שאנחנו מגיבים לנשיכה, כדאי להתבונן רגע במה שקורה ולנסות להבין מה הגור צריך באותו רגע.
אחד הדברים שאני אוהב במיוחד להשתמש בהם עם גורים הוא משחק משיכות.
גורים רגילים להשתמש בפה בזמן משחק. במקום לנסות לבטל את הצורך הזה, אנחנו יכולים לתת להם דרך שמתאימה גם להם וגם לנו.
אפשר להשתמש בחבל, צעצוע ארוך או משחק אחר שמתאים למשיכות.
כך הגור יכול לתפוס, למשוך ולהשתמש בפה כחלק ממשחק משותף, והידיים שלנו נשארות מחוץ למשחק.
בהדרגה הוא מתחיל ללמוד:
כשאני רוצה לשחק עם בני האדם, יש דרך שבה המשחק ממשיך והיא משתלמת לי.
וזה עיקרון שחוזר בהרבה מהעבודה שלי עם כלבים: אנחנו לא רק מתייחסים להתנהגות שמפריעה לנו, אלא מלמדים את הכלב מה כן כדאי לו לעשות.
אם במהלך המשחק הגור עובר מהצעצוע לידיים או לבגדים, אפשר לעצור את האינטראקציה לרגע ולהציע שוב את המשחק המתאים.
כשהוא בוחר בצעצוע, המשחק יכול להמשיך.
כך אנחנו עוזרים לו בהדרגה להבחין בין משחק עם כלבים, שבו הפה והנשיכות הם חלק טבעי מהתקשורת, לבין משחק עם בני אדם.
המטרה היא לא לכעוס עליו על כך שהוא מתנהג כמו גור, אלא לתת לו שוב ושוב הזדמנויות ללמוד איזו דרך כן מאפשרת לו להמשיך ליהנות מהמשחק איתנו.
זו נקודה שקל לפספס.
גור עייף לא תמיד הולך למיטה ונרדם.
לפעמים קורה בדיוק ההפך: הוא מתחיל לרוץ בבית, לתפוס בגדים, לנשוך יותר ולהתקשות להירגע.
במצב כזה עוד משחק ועוד גירויים לא בהכרח יעזרו לו.
כדאי ללמוד להכיר את הגור ולזהות את הדפוסים שלו. אם אנחנו רואים שהנשיכות מתגברות בשעות מסוימות או אחרי הרבה פעילות, יכול להיות שהוא פשוט זקוק למנוחה.
גורים צריכים הרבה מאוד שעות שינה, ומנוחה היא חלק חשוב מההתפתחות שלהם.
במשחק בין גורים וכלבים, שימוש בפה הוא חלק טבעי מהתקשורת.
דרך המשחק הם לומדים לקרוא אחד את השני, לעצור, להמשיך ולהתאים את עוצמת המשחק.
אבל גם כאן חשוב להתבונן ולא להניח שכל אינטראקציה בין שני כלבים היא בהכרח משחק שנעים לשניהם.
כדאי לראות ששני הכלבים בוחרים להשתתף, שיש הפסקות וששניהם יכולים לקחת מרחק ולחזור למשחק.
זה חלק חשוב מהלמידה החברתית של הגור.
כשגור חי במשפחה, הוא לומד מכל אחד מבני הבית.
אם אדם אחד מציע לו צעצוע כשהוא רוצה לשחק, אחר מאפשר לו לנשוך את הידיים ושלישי מתחיל להזיז את הידיים במהירות והופך אותן בלי להתכוון למשחק מרדף, הגור לומד משהו קצת אחר מכל אחד.
לכן כדאי שבני הבית יסכימו ביניהם על הדרך שבה משחקים עם הגור.
לא צריך להפוך את הבית למחנה אימונים.
מספיק שכולם יבינו את העיקרון: אנחנו רוצים לעזור לגור לגלות מה כן עובד לו כשהוא רוצה לשחק איתנו.
זה גם חלק מהדרך שבה אנחנו מתחילים לבנות שפה משותפת בין הכלב לבין המשפחה.
עם ילדים הנושא הזה חשוב במיוחד.
תנועה מהירה, ידיים מתנופפות, ריצה וקולות יכולים להיות מאוד מלהיבים עבור גור צעיר ולהגביר את הרצון שלו לרדוף ולתפוס.
לכן כדאי ללמד את הילדים איך להזמין את הגור למשחק באמצעות צעצוע מתאים, ואיך לעצור ולפנות למבוגר כשהמשחק הופך סוער מדי.
אפשר אפילו להפוך את זה לפעילות משותפת: הילד לומד להתבונן בגור ולשאול מתי הוא רוצה לשחק, מתי המשחק נעים לשניהם ומתי הגיע הזמן לעשות הפסקה.
כך משחק עם הגור הופך גם להזדמנות ללמוד תקשורת, גבולות והתחשבות.
כשאני מגיע למשפחה עם גור חדש, אני לא מסתכל רק על הנשיכות.
אני רוצה להבין איך נראה היום של הגור.
כמה הוא ישן?
איך משחקים איתו?
אילו אפשרויות לעיסה יש לו?
כמה פעילות וגירויים הוא מקבל?
איך בני הבית מגיבים אליו?
ומה קורה רגע לפני שהוא מתחיל לנשוך?
לפעמים שינוי קטן בשגרה או בדרך שבה משחקים עם הגור יכול לעשות הבדל משמעותי.
אם גור חדש הצטרף אליכם, אפשר לקרוא גם את המדריך "גור חדש בבית: איך להתכונן לימים הראשונים ולבנות התחלה טובה", שבו הרחבתי על שינה, צרכים, משחק, חשיפה לעולם ובניית תקשורת כבר מהימים הראשונים.
הגור לומד לחיות בתוך משפחה שלמה.
לכל אחד יש דרך אחרת לשחק איתו, לדבר אליו ולהגיב להתנהגות שלו.
לכן העבודה על משחקי נשיכות יכולה להיות גם הזדמנות להתחיל לבנות דרך משותפת שבה בני הבית מבינים טוב יותר את הגור והוא לומד להבין אותם.
זה גם חלק מהגישה שלי ב־אילוף ותקשורת משפחתית עם הכלב, שבו אני מלווה את בני המשפחה בבניית תקשורת עם הכלב, בהבנת ההתנהגות והצרכים שלו, במשחק ובתרגול וביצירת שגרה שמתאימה לכלב ולחיים בבית.
משחקי נשיכות הם חלק טבעי מתקופת הגורות.
הגור לא מגיע אלינו כשהוא יודע איך אנחנו רוצים לשחק איתו. הוא לומד את זה דרך החוויות שאנחנו יוצרים יחד.
כשאנחנו מספקים לו משחקים שמתאימים לצרכים שלו, מאפשרים לו מספיק מנוחה, מתבוננים במה שהוא מנסה להשיג ומלמדים אותו מה כן כדאי לו לעשות, הוא יכול בהדרגה ללמוד איך לשחק איתנו בצורה שנעימה גם לו וגם לנו.
ובתוך כל הלמידה הזו אנחנו גם מתחילים לבנות תקשורת טובה עם הגור, שתלווה את החיים המשותפים שלנו איתו גם בהמשך.
אם הצטרף אליכם גור ואתם רוצים לבנות איתו כבר מההתחלה תקשורת ושגרה שמתאימות לכל בני הבית, תוכלו לקרוא עוד על אילוף ותקשורת משפחתית עם הכלב.
כל הזכויות שמורות לאילן זהר 2026 | הצהרת נגישות
האתר נבנה ב-💙 ע״י HDigital